בדור השואה והתקומה הורה לנו הרב אשכנזי שתכלית ההיסטוריה וכיוונה הם המאמץ הקולקטיבי של עם ישראל להוליד זהות מוסרית מושלמת שבכוחה, ומתפקידה, לגאול את האנושות כולה. את סיפורו של אברהם העברי הוא ביקש ללמד מתוך ניסיון להסביר את הניסיונות והשלבים שעובר עם ישראל באחת התקופות הקשות והמרתקות של מעבר מדור השואה לדור התקומה בימינו, בחינת “מעשה אבות, סימן לבנים“.

עקב שינוי הוצאה, שונה לבוש הכריכה של כרך ג מהכותר “סוד העברי” ל”שומרי הסודות”, וגרעין החיטה על רקע כחול לבן הפך למערה מוארת באור נגוהות. אולם גם בשנים שבין כתיבת הכרך השני והשלישי של הסדרה הקשבתי שוב ושוב למאות הקלטות של שיעורי הרב אשכנזי שעסקו בפרשיות הקשורות לאברהם בחומש בראשית, קראתי אינספור מדרשים, פרשנויות של ראשונים ואחרונים ובכתיבתי, ביקשתי תמיד להישאר נאמנה לרעיונות ולמסרים של חכמת חז”ל.

…תרח בן נחור, ממיוחסי שושלת שם היה. כשקרא נמרוד בן כוש משושלת חם תיגר על כל בני נח לכבשם תחת מלכותו, לקח את תרח ועשאו שר צבאו. המדרש מתאר שתרח היה הראשון שהמציא את הטבעת הכסף, והוא היה גדול הכוהנים עובדי עבודה זרה של נמרוד. הוא הקים מפעלים לייצור פסלים, שניתנו בשערי הכרכים ועל גגות הבתים הגבוהים, וכל מי שסירב להיכנע לדרישת המלך להשתחוות להם הושלך לכבשני אש גדולים שהוכנו במיוחד לצורך זה… לאורך ההיסטוריה היו לא מעט יהודים שעשו יד אחת עם הכובשים, המורדים והדיקטטורים של אומות העולם. חלקם פעלו מתוך חשש לחייהם. אחרים פעלו מתוך רצון להיטיב לבני עמם, או להביא תועלת לתרבות האנושית בה נולדו וגדלו. אולם היו גם כאלה שעצם הכוח והשררה עיוורו את עיניהם, ובכדי לשמור על כוחם ומעמדם, היו מוכנים למכור לא רק את אושרם הפרטי, אלא גם את בני עמם. (עמ’ 69)

כשהתורה מתארת את עקרותה של שרה, היא איננה מתארת אותה כעקרות פיזית בלבד. אברם ושרי, בני שם, הנמצאים בגלות בתוך החברה החמית, מכירים את עצמם בתודעתם כחלק בלתי נפרד מהתרבות שבתוכה הם חיים. כדי להבין זאת, ננסה להתבונן בתודעתו של יהודי צרפתי או אמריקאי כיום: הוא אמנם יהודי, כלומר, הוא יודע שהוא שייך באופן כלשהו לעם ישראל, להיסטוריה ולגורל שלו; עם זאת, הוא מרגיש את עצמו – ולפעמים אף יותר – כצרפתי או כאמריקאי וככזה, הוא מזדהה עם הערכים, תפיסת העולם, החזון ואולי גם המוזיקה ותרבות הפנאי של החברה בה נולד וגדל. (עמ’ 111)

בתום עשרים דורות, לאחר אלפיים שנות תהייה וכישלון, מאבחן הבורא לבסוף זהות אנושית אחת שמוכנה להיענות לקריאתו, להגשים את תכניתו ולהפוך לאבן היסוד של אפשרות הגאולה של האנושות כולה. לבן האדם המיוחד הזה, לשותף הברית, מופיע הבורא.. ומגלה לו – מה? שיהיה לו בן. והרי לכל אדם יש בן. האם צריך הבטחה מיוחדת לכך? קיימת סתירה בין האופי העצום של גדולתה של אמונת אברהם שמאמין בהבטחת הבורא, לבין האופי הבנאלי והכמעט אבסורדי של תוכנה של אותה הבטחה.. (עמ’ 259)

הסופרת גבריאלה בן שמואל היא דוקטור למחשבת ישראל ומרצה ביהדות. כתבה את טרילוגיית ספרי העיון סוד העברי ואת ספר ההגות על הקבלה מן האין אל האני. ב-2018 יצא חלקה הראשון של הטרילוגיה שושלת שומרי הסודות: הברית.